תכל'ס, זה מה שבא לי עכשיו. אין לי הרבה סיפורים לספר מעבר לזה. אבל בא לי כזה. לא המבורגר אמיתי. כזה מזוייף. עם גבינה חצי מתוקה נמסה. (אני רק חצי אוהבת ברי, אז פרוסה דקה בשבילי) וקצת קישוא ועגבניה. הייתי אוכלת כזה ברגע. המתכון והתמונה של "המטבח של אגי".

כל היום אני רעבה היום. אני מאשימה את הקור

רכיבים לשני המבורגרים

• 2 פטריות פורטבלו גדולות
• 1-2 קישואים, חתוכים דק לאורך
• 1-2 קישוא צהוב, חתוך דק לאורך
• 4-5 כפות חומץ בלסמי
• 2 כפות שמן זית
• מלח פלפל
• 1-2 פלפלים אדומים קלויים, חתוכים דק
• קומץ עלי בזיליקום טריים
• 2 פרוסות דקות של גבינת ברי
• 2 לחמניות המבורגר

אופן ההכנה

1. מניחים את הפטריות נטולות הרגליים והירקות החתוכים בכלי. זורים חומץ בלסמי, שמן זית, מלח ופלפל ומניחים ל-15 דקות. מטגנים את הירקות על הגריל או במחבת גריל על אש בינונית כחמש דקות, עד שהם מתחילים להתרכך ויש סימני פסים. מניחים את הלחמניות על מגבת הגריל, עד שהן הופכות לטוסט
2. מניחים פטריות על החלק התחתון של הלחמניה, ומעליהן קישוא, קישוא צהוב ופלפלים אדומים. 3,4 עלי בזיליקום, ברי, והחלק השני של הלחמניה

No related posts.

חשבתי על זה, והדבר היחיד שבעצם משותף למטבח שלי ושל יושב הבית בימים אלו הוא ששנינו לא רוצים לבשל. הוא כל היום חם לו ונוזל לו המוח, ואני בדירה של אישה שלא אוהבת לבשל, עם אורגנו מיובש ועשרות סוגי תה וקנקני תה בארונות. זכרתי שמאיה מבצק אלים נתנה פעם מתכון מעולה לפסטה עם עגבניות טריות, שאפילו עשיתי פעם ויצא ממש טעים. אבל חשבתי שבטוח איפשהו באינטרנט יש עוד כאלו. מתכונים עם ירקות קלים במיוחד. המתכון והתמונה של "מלים לחיות לפיהן".

מאד ירוק

רכיבים לשתי מנות

• 3 קישואים קטנים, קלופים וחתוכים לז'וליאנים קטנים
• 120 גרם פסטה ארוכה ודקה
• 0.25 כוס עלי בזיליקום
• 1 כף שמן זית
• מיץ מחצי לימון
• 0.25 כוס פרמז'ן מגוררת

אופן ההכנה

1. בערך חצי שעה לפני שמתכננים לאכול, מז'לייאנים את הקישואים ושמים במסננת. מערבבים עם כפית מלח ומניחים לחצי שעה, עד שרוב הנוזלים יצאו
2. מביאים לרתיחה סיר עם מים מומלחים ומבשלים בו את הפסטה
3. מניחים מגבת מטבח על השיש. לוקחים ערימת זוקיני וסוחטים אותם מעל הכיור כדי להיפטר מכמה שיותר נוזלים. מניחים אותם על המגבת ומייבשים עוד. מעבירים לקערת הגשה
4. לוקחים את עלי הבזיליקום, מגלגלים אותם ביחד כמו סיגר, וחותכים הכי דק שאפשר. מעבירים לקערה
5. לפני שמייבשים את הפסטה, שומרים חצי כוס ממי הבישול. כאשר היא יבשה, מוסיפים את הפסטה לקערה. מוסיפים כף שמן זית, מיץ לימון ופרמז'ן ומערבבים היטב. מוסיפים התזות קטנות ממי הבישול אם הפסטה נראית יבשה מדי

Related posts:

1. פסטה עדשים
2. פסטה עם סרדינים וצלפים
3. ירוק אדום לבן

ובכן, קצת חדשות. הגיחה הקצרה לברלין, על אף החששות שתהיה קצרה מדי ותשאיר לבבות שבורים, היתה מהממת. השיטוטים ברחובות היו נעימים, הבירות היו זולות, האוכל טעים (ויאטנמית אחת מעולה וזולה, בהמלצתה של עלמה), ומזג האוויר היה הפוגה נעימה וקרירה לחמסיני אוגוסט הארורים. בין לבין התמשכה לה שיחה אחת ארוכה, עם קפיצות קטנות בין הנושאים, מחשבות על החיים וצמא לעוד ועוד סיפורים שלא הספקנו להעביר בסקייפ.

גם החזרה הייתה בסדר, וכללה מפגש משפחתי מרגש בשדה התעופה עם משפחה מתרגשת שליוותה את בתה הקטנה לטיול במזרח, בקבוק בירה מהיר ונסיעה צפונה לקיסריה, למפגש האיכותי והמשמח של בייגלה (עוד, בקרוב).

פסטו בהתהוות

הפסטה שנאכל היום היא אלתור על אלתור אחר. הכוונה המקורית שלי היתה להכין פסטו של תרד ומרווה, ולבשל אותו עם קצת שמנת. הודות לחגים הקרבים, אין תרד במקררי העיר. לא ב AMPM, לא בטיב טעם, לא בכלל. אבל מחר יש ארוחה חגיגית במשרד, ואני צריך להביא משהו. אם כך, פסטו בזיליקום קלאסי, מעורבב בשמנת (15%, בכל זאת הרוב שם בנות), שעוטף פסטה קצרה.

חומרים

• 1 חבילה בזיליקום,עלים בלבד
• ~80 גרם גבינת פרמזן, חתוכה (לא מגוררת)
• 2 כפות צנוברים או שקדים מולבנים פרוסים
• 2 שיני שום
• רבע כוס שמן זית
• מלח ים אטלנטי
• פלפל שחור גרוס
• 1 מיכל שמנת מתוקה 15%
• 1 חבילה פסטה (אני השתמשתי בפנה קצר)

אופן ההכנה

1. במעבד מזון, טוחנים את הבזיליקום, השום והפרזמן. נותנים כמה פולסים, עד שהכל קצוץ טוב טוב, ומוסיפים את המלח והפלפל. באיטיות, מוסיפים את השמן עד שהכל מתחבר (אל תפריזו, תיכף באה השמנת). מוסיפים את הצנוברים או השקדים וטוחנים עוד קצת, משאירים את הפסטו במרקם גס.
2. בסיר גדול, מביאים לרתיחה חזקה מים עם מלח ומעט שמן. מבשלים את הפסטה לפי הוראות היצרן, מינוס דקה או שתיים.
3. במחבת גדולה, מחממים את השמנת. שומרים שלא תרתח ומערבבים פנימה את הפסטו. מבשלים ביחד על אש נמוכה במקביל לפסטה.
4. כשהפסטה בדרגת אל דנטה, מוציאים כוס אחת ממי הפסטה ושומרים בצד. מסננים את הפסטה ומערבבים עם הרוטב. אם הרוטב סמיך מדי, מוסיפים קצת ממי הפסטה, כל פעם קצת. אני השתמשתי בערך בשליש כוס, וזה בדיוק מה שהיה צריך כדי להביא את הרוטב לסמיכות הנכונה.
5. מגישים חם, עם פרמזן מגוררת מעל, או ששומרים למחר למשרד
   

   גם ארוחת משרד קלאסית

Related posts:

1. ארוחת ערב קטנה

מחר. מחר בשמונה וחצי בבוקר בערך יתאחדו יושבת הבית ויושב הבית בטקס מרגש ורב רושם בשדה התעופה שונפלד בברלין. יהיו להם יומיים ביחד לפני שיושב הבית יחזור לישראל ויושבת הבית, עיקשת ואידיוטית, תישאר בברלין, לחקור את צפונותיה. בכל אופן, הוא בא. והכי מתבקש עוגת אוכמניות. והכי אין סיכוי שאני מכינה לו כזו. כי התנור פה על גז, ועוד לא הבנתי ממש את ההקבלה. ויש רק תבניות ענק. שאני לא יודעת איך מכינים בהן דברים. והכל מתקלקל פה, אפילו עוגיות שוקולד צ'יפס. וכשאני אומרת פה, אני כמובן מתכוונת לדירה ולא לעיר. בכל אופן, גם שש מעלות או משהו. אז חשבתי שאולי אני אכין לו את המרק שאכלתי בבית הקפה שליד גלריית ברלין. שניהם היו כיפים: הגלריה והמרק. הגלריה כי יש בה שני גרמי מדרגות שמצטלבים באמצע המבנה הפתוח, וזה נראה כמו טעות ארכיטקטונית וזה ברור גם שזה הכי לא טעות. והמרק כי הוא היה חם וקרמי, ובכל זאת הצליח לא להפוך לדבר הזה שקורה לפעמים למרקים עם שמנת שאחריו הם נהיים שעמום מוחלט עם אקסטרא של בחילה. ואני יודעת שזה הכי לא קשור לטריליון מעלות בישראל, אבל לא אכפת לי. המתכון והתמונה של לא אחר מ"תפוח אדמה יומי".

תחזיקו לי אצבעות הפעם

רכיבים ל-3-4 מנות

• 3 כרישות לא גדולות
• 2 שיני שום
• 400 גרם תפוחי אדמה
• 2 כפות חמאה
• 150 גרם גבינת שמנת
• מלח
• 250 מיליליטר חלב
• 150 מיליליטר מים, בערך
• 280 גרם פילה סלמון
• 2 כפות שמיר, קצוץ
• 2 כפות מיץ לימון
• פלפל שחור

אופן ההכנה

1. קוצצים את החלקים הירוקים והלבנים של הכרישה וגם את השום. שוטפים את תפוחי האדמה וחותכים אותם לקוביות של סנטימטר, עם הקליפה
2. ממיסים את החמאה בסיר על אש בינונית
3. מוסיפים את השום והכרישה ומאדים על אש בינונית נמוכה עד שהם מתרככים, כ-5-7 דקות
4. מוסיפים את תפוחי האדמה, גבינת השמנת והמלח ומערבבים עם הכרישה. כשהגבינה נמסה, מוסיפים את החלב ומספיק מים כדי לכסות את הירקות
5. מגבירים את האש לבינונית, מביאים לרתיחה, מנמיכים שוב את האש ומבשלים 20 דקות או עד שתפוחי האדמה רכים למגע מזלג
6. חותכים את הסלמון לקוביות בגודל סנטימטר
7. כשתפוחי האדמה רכים, מוסיפים שמיר, מיץ לימון, סלמון ופלפל שחור. מערבבים ומבשלים על אש נמוכה עוד 5-7 דקות עד שהסלמון מבושל

Related posts:

1. "המרק הכי טעים שהיה פה בחודשיים האחרונים"

ביום שישי בבוקר הלכתי לאכול שווארמה אצל ד"ר שקשוקה. אני אגיד את זה שוב: ביום שישי בבוקר הלכתי לאכול שווארמה אצל דוקטור שקשוקה. הפעם האחרונה שאכלתי שווארמה היתה לדעתי לפני משהו כמו 4 שנים. באופן כללי אני לא  מת על דברים שנדחפים לתוך פיתה, מטנפים לך את הצורה, עולים תמיד יותר מדי כסף ואז עוד מפילים אותך לשארית היום, כולך בריח של עמבה ופטרוזיליה. בפעם האחרונה שאכלתי אצל הדוקטור, בחיי שנשבעתי שלא אדרוך שם יותר.

אבל דודי ונעמה מהבייגלה לא הפסיקו להפציץ בפוסטים, ובהודעות ובהזמנות, והפכו את ארוחת הבוקר שלהם לארוחת בוקר המונית. ואני, על אף שלא הכרתי אותם אישית, כבר קלטתי שאם יש משהו שהם טובים בו, זה בלדגמן נהנתנות. וזו תכונה שאני מעריך. אז הלכתי, ואמרתי שלום, והתיישבתי לשולחן, ואחרי כמה דקות קיבלתי שווארמה. עכשיו תראו, כפי שהבנתם, אם תלכו לפי מדד השווארמה של בנאדם שלא אכל בשר בשנים האחרונות, כנראה שרחוק לא תגיעו. מצד שני, באמת שהיה מדובר בפיתה משמחת.  יותר מכל, הסיבה שהיא היתה משמחת היתה הכבוד שהיא עשתה למה שנח בתוכה. לא סלטים, לא עמבה, לא חריף, שום כלום. רק פיתה מצויינת, בשר שניכר שטיפלו בו באהבה (לכו תקראו אצל דודי, אני לא הולך להתפייט על זה), קצת בצל, פטרוזיליה וכף של טחינה מעל. ואז אחרי שעה בערך כבר נהיה חם מדי, ואני, החום הזה הוא לא בשבילי. אז נסעתי הביתה. ובדרך חשבתי שעד שהיא תחזור, אני חייב להכין משהו שישמח אותה. זה הוביל אותי ישר אל שעריו של מתחם התחנה. בכל זאת, מה הסיכוי שבשוק האורגני במתחם הבורגני בעיר, לא אצליח למצוא תפוח אדמה סגול? אז זהו. שאין. למעשה, זה אחד השווקים הגרועים שהייתי בהם, אבל לא בא לי לדבר על זה עכשיו.

אם מישהו יודע איפה מוצאים, נא לשתף. בינתיים, קצת כבוד דרך smitten kitchen

רכיבים [4 מנות]

• חצי קילוֿ תפוחי אדמה סגולים, שטופים
• 4 בצלצלי שאלוט קטנים, קצוצים
• 2 כפות טרי סחוט מיץ לימון
• 6 כפות שמן זית
• מלח ים אלטנטי, לפי הטעם
• פלפל לבן, לפי הטעם
• 2 כפות פטרוזיליה קצוצה

אופן ההכנה

1. בסיר גדול, מרתחים מים והרבה הרבה מלח. מבשלים את תפוחי האדמה, עם הקליפה, עד שהם מתרככים, משהו כו 15 דקות.
2. מוציאים את תפוחי האדמה מהסיר, מקררים מעט, ומקלפים אותם (כשהם עדיין חמים).
3. מניחים את תפוחי האדמה הקלופים בקערה גדולה, ומרסקים אותם בעדינו עם מזלג, בעדינות ובנחישות.
4. מערבבים פנימה את השאלוטס, מיץ הלימון, השמן, המלח והפלפל הלבן. מעטרים בפטרוזיליה קצוצה, מגישים חמ(ים).

לא מתאים לפיתה שווארמה

No related posts.

כמו שאפשר היה לראות בשבועיים האחרונים, האהבה והקיטש בין יושבי הבית חוגגים. ככה זה כשאחת במערב, סופרת את הימים עד לביקור ואת הבירות עד המיטה, ואחד נמצא במזרח, סופר מעלות צלזיוס בחוץ ואת הימים עד הביקור במערב. אז החלטתי הבוקר ללכת עם זה עד הסוף. יותר קיטש מזה לא תוכלו למצוא פה, אני נשבעת. המתכון והתמונה של "חוק 5 השניות".

לא, באמת. כל אחד היה שמח

רכיבים

• 1 כוס פקאנים
• 1 כוס סוכר
• שפריץ קטן מלימון
• 1 כף פולי שוקולד (נו, לא חייבים להיות כאלו ארצי פרצי. אני מניחה ששוקולד מריר מאד מסוג כלשהו יעשה את אותה עבודה)
• 2 קמצים נאים של מלח גס מאד

אופן ההכנה

1. מחממים תנור ל-180 מעלות. קולים את הפקאנים כעשר דקות, עד שהם כהים מעט יותר ומאד ריחניים. כדאי לערבב באמצע פעם או פעמיים. ברגע שהם מצטננים, מעבירים לצלחת, ומצפים את התבנית באלומיניום
2. בסיר בינוני מבשלים את הסוכר והלימון על אש בינונית, תוך ערבוב בעזרת מרית מגומי. יש לערבב בעדינות, לאט מאד, בצורת הספרה שמונה, עד שהסוכר נמס. במהלך הדרך, הסוכר יתקשה ויידבק, וייראה די אומלל. צריך להמשיך לערבב והוא יפתור את הבעיות עם עצמו. אחרי עשר דקות בערך הסוכר אמור להימוס לגמרי ולהפוך לקרמל בהיר. בזהירות מטביעים פנימה את הפקאנים ואת פולי השוקולד, מערבבים ערבוב אחד ובמהירות מעבירים את התערובת לתבנית, ומורחים אותה לכדי מלבן. מפזרים מעל את המלח
3. מצננים לחלוטין, לפחות 10 דקות, כדי שזה יהפוך לקשה לגמרי
4. שוברים בצורת לב ומגישים לכל מי שרוצים

דרך אגב

• בזמן שעושים קרמל, לא זזים מהכיריים, או שהקרמל יישרף. לא עונים לטלפון. לא בודקים מייל. כלום

No related posts.

פוסט אורח של אורה הכפולה. היא ואני. ארוחת ערב. יין. ג'ין טוניק. רשות הדיבור לגברת;

נדב ואני ניסינו למצוא מקום לאכול בו ארוחת ערב ביום שישי. יכולנו לערוך את ארוחת הערב המסורתית שלנו בבית שלו – אוכל טעים שהוא מבשל וג'ין וטוניק שאני מוזגת. אבל הערב התחשק לנו משהו אחר, מקום שבו נוכל לאכול אוכל טעים , לשתות כוס יין או שתיים ולדבר כמה שעות מבלי שיאיצו בנו. היו מגבלות, אני לא יכולה לאכול גלוטן ושנינו לא רצינו להוציא המון כסף ולמרות זאת נדב הצליח לקרוא את הלך הרוח שלי (והספר שלי שמתרחש באיטליה) כי בסוף הוא הציע שנלך לרדיו רוסקו. רדיו רוסקו היא אומנם מסעדה איטלקית (מנה שטרום על התפריט) שקצת עבר ההייפ שלה, אבל התפריט שלה מציע כמה מנות שלא נכנסות לקטגוריה של פיצה/פסטה שמאפשרות גם לאנשים כמוני (כלומר, בעייתים) להנות מערב של חברותא.

החלל של רדיו רוסקו, ששוכנת איפה שהיתה פעם שושנה ג'ונסון, מאוד נעים. יש חצר קטנה בחוץ מרוצפת במרצפות תל אביביות ישנות ויפות עם כמה שולחנות קטנים תחת העצים. אבל מכיון שהלחות בחוץ היתה לא הגיונית החלטנו לשבת בפנים, שם קידמו את פנינו חלונות גדולים מלאי עציצים וצמחים מטפסים שנשתלו בתוך קופסאות שימורים של עגבניות מאיטליה. הזמנו שתי מנות ראשונות: קרפצ'יו בקר וחציל ממולא בפרמז'ן ורוטב עגבניות. יחד עם זה הזמנו שתי כוסות של יין שאני אישית מאוד אוהבת, ואלפוליצלה. יין פירותי אך לא מעיק.

מיד קיבלנו לשולחן את הלחם שמלווה את מנת הקרפצ'יו. נדב טעם אותו ומיד עשה פרצוף. הלחם נראה ישן ולא כזה אטרקטיבי. הקרפצ'יו היה טעים, אבל לא מסעיר ודי קטן. מנת החציל לעומת זו היתה טובה. בין השיחה על מצב הזוגיות הטריה שלי והזוגיות הותיקה שלו, נחו שכבות של חציל וביניהם גבינת פרמזן מותכת ברוטב עגבניות פשוט מאוד אבל טעים. לא קל לעשות רוטב עגבניות פשוט שלא יזכיר בטעם שלו רסק של מלאווח ואכן ברדיו רוסקו יודעים לעשות לפחות את זה.

בשלב זה של הערב קרה דבר מוזר. כוס המים שלו הייתה סדוקה בקצה וגרמה לו לדמם ולמלצרית כמעט להתעלף. לא נעים בכלל, אבל מיד קיבלנו לשולחן שתי כוסות חדשות של יין. אולי יש ליין סגולות של עצירת דימומים שלא ידענו עליה. למנות העיקריות הזמנו פיצה עם ביקון ופטריות ומנה של מדליוני פילה עם תפו"א עגבניה ובצל צלויים על  הגריל.  הפיצה היתה דקה ודי גדולה יחסית למנה אישית. הוא הצליח לסיים את כולה, למרות שלא נראה שהוא עומד להתעלף ממנה, אולי מהדימום בשפה. כנראה שפיצה טובה עדיין עדיף לאכול באיטליה או בטוני וספה. הפילה שלי היה נחמד. שמתי לב שהמלצרית לא שאלה אותי לגבי דרגת הצליה אבל כנראה שזה לא חשוב כי ברדיו רוסקו יודעים שאני אוהבת את הפילה שלי מדיום רייר. הירקות הצלויים היו טעימים, אבל לא משהו לכתוב עליו הביתה.

יצאנו לעשן סיגריה וכשחזרנו המלצרית מיד ניגשה לשולחן שלנו עם עוגת שוקולד שנראתה מאוד טעימה. שאלתי אותה בבישנות אם יש קמח בעוגה כי אסור לי .  לא רק שהיא לא התעצבנה על השאלה אלא מיד התנצלה על כך שהיא הביאה לנו קינוח מתנה שאני לא יכולה לאכול. קיבלנו במקום מנה של פנקוטה עם דובדבנים שהושרו בליקר. אחרי ביס אחד שמנו לב שיש לכל העניין טעם מרומז של קפה. ללא ספק הקינוח פיצוי שלנו היה בעיני הדבר הכי טעים בערב.

מכיון שעדיין לא נגמר הערב, אבל רצינו לשנות אווירה קפצנו לבר שצמוד לרוסקו – הלוציפר. הבר הזה , כך אמר לי נדב, אמור להיות הדבר החם הבא בתל אביב. אולי לכל האנשים החמים בתל אביב היה חם מכדי לכתת רגליהם לאלנבי כי המקום נראה יותר כמו פאב גריאטרי. הלוציפר אמור היה להיות סליזי ואומנם בכניסה מקדמת את פניך תמונה ענקית המציגה גבר (שהזכיר לי ממש את  סלבדור דאלי) מנשנש את אחוריה של גברת שאת פניה אי אפשר לראות. אכן תמונה שיש בה הבטחה, אבל הפאב עצמו דווקא די סולידי. הדבר היחיד שהלהיב אותי ממש היו שלושה מסכי טלווזיה התלויים מעל לבר שהציגו תמונות בלייב של רחוב אלנבי. אם נשב שם מספיק זמן אולי נראה איזה עסקת סמים. קירות בצבע כחול עמוק עם צוהרים עגולים שצופים למסעדה הסמוכה וברמנית שלא לבשה אפילו חולצה עם מחשוף ראוי לשמו, מבטיחים לך חוויה מנומנמת של דרינק אחד והלכנו. אף אחד לא ירקוד פה על הבר בסוף הערב, עוד עלול להתפס לו הגב.

No related posts.

אתמול היינו בקרויצברג, שזו שכונה שמדי יום יש לי פחות ופחות מה להגיד עליה. בהתחלה היה לי ברור שהיא השכונה הכי מגניבה בברלין בעיניי. אחר כך, כשביליתי בה יותר, גיליתי שהיא שכונה סופר מעוצבת והיפסטרית ובעצם לא שונה מהשכונה שאני גרה בה בתל אביב. ואחר כך אחר כך גיליתי שבעצם כל השכונה שלי בתל אביב גרה פה. אבל מצד שני, היא ענקית. יש בתוכה מגוון איזורים עם מגוון אוכלוסיות. ויש בה חנות לספרי מתח בלבד. אז היא בטח עוד תפתיע אותי. בכל אופן, באחד האמשים, כמו שאומרים, ישבנו שם באיזה בר מקסיקני שהגיש עוד ועוד מחבתות רוחשות של פהיטס, וזה עשה לי חשק לאוכל מקיסקני שאפשר לבשל גם בבית. המתכון והתמונה של מאכל שקוראים שקוראים לו מיגס, באדיבות "כאוס במטבח".

פלוס, אפשר להכין את זה במחבת היחידה בבית הזה

רכיבים ל-3 אנשים רעבים

• 6 ביצים
• 0.25 כוס חלב
• 1 כף שמן
• 2 כוסות טורטיות שבורות
• כמה בצלים ירוקים, החלק הירוק פלוס הלבן, קצוצים
• 2 פלפלים חלפיניו, קצוצים
• 60 גרם גבינה שטובה להתכה, כמו צ'דר, מגוררת
• 1 כוס סלסלה עגבניות
• 1 כוס כוסברה, קצוצה
• מלח ופלפל

אופן ההכנה

1. טורפים ביצים וחלב בעזרת מזלג בקערה
2. מחממים שמן במחבת כבדה על אש בינונית
3. מטגנים את הטורטיות עד שהן קריספיות ומתחילות להשחים. מוסיפים בצל וחלפיניו ומאדים עד שהם רכים. מתבלים במלח ובפלפל
4. מוזגים את תערובת הביצים למחבת ומערבבים קלות עד שהן רכות. מוסיפים גבינה ומערבבים
5. עושים גומה בתערובת הביצים ושופכים את הסלסה. נותנים לה להתחמם לדקה לפני שמערבבים עם הביצים
6. טועמים, מתקנים תיבול, מסירים מהאש, ומוסיפים כוסברה

Related posts:

1. סלט רחוב מקסיקני
2. עוגת שזיפים הפוכה

בטח כבר סיפרתי את הסיפור הזה, אבל לא איכפת לי. אספר שוב. אחד הערבים הכי משמחים שהיו לי עם האיש הזה שיושב בבית שלנו ומכין אוכל טעים התרחש עוד לפני שבכלל היה לנו בית. היינו ביחד בתאילנד, בצ'אנג מאי. אחר צהריים אחד הלכנו לשוק וראינו איש עושה דגים על גריל פתוח. יושב הבית מייד ידע שצריך לקנות ממנו שני דגים לארוחת ערב. אחר כך הוא הסתובב בשוק כמו מלכה בממלכה שלה. אסף מאחד רוטב. משני אורז לבן מבושל. מאחר עגבניות. משלישי פלפלים חריפים. לקחנו את כל הכבודה, ארוזה בשקיות תאילנדיות קטנות, לחדר שלנו בהוסטל. ושם, על מרפסת קטנה, שהשקיפה אל כלום אורבני תאילנדי, קילפנו ומצמצנו וחתכנו וליקקנו ונאנחנו מעונג. לא מיני, למרבה הצער. רק עונג של אוכל טעים, חופש מוחלט והצלחה תיירותית. מאז, נדמה לי שכל פעם שאני אוכלת איתו דג, אני משחזרת קצת מאחר הצהריים ההוא. המתכון והתמונה של Epicurious.

סליחה על התמונות הקשות

רכיבים ל-6 מנות

• 18 סרדינים טריים, מנוקים מקושקשים ומיובשים או 2 קופסאות סרדיניםבשמן
• 1 כפית מלח גס
• 3 כפות פטרוזיליה, קצוצה
• 3 כפות כוסברה, קצוצה
• 2 כפיות גרידת לימון
• 0.3 כוס זיתים ירוקים מגולענים, קצוצים גס
• 3 כפות בצל אדום, קצוץ דק
• שמן זית
• פלחי לימון

אופן ההכנה לסרדינים טריים

1. מניחים את הסרדינים בתבנית. מפזרים מלח מעל ומקררים 30 דקות
2. מחממים את האש בגריל, אם יש. אם אין, מחממים מחבת גריל לאש בינונית גבוהה. מערבבים פטרוזיליה, כוסברה וגרידת לימון בקערה קטנה. בקערה אחרת מערבבים זיתים ובצל אדום. מברישים את הסרדינים במעט שמן. מפזרים חצי מתערובת העשבים על הסרדינים. הופכים אותם כדי שגם הצד השני יקבל עשבים. מעבירים את הסרדינים לגריל או למחבת לדקה או שתיים מכל צד, עד שהם שקופים במרכז
3. מסדרים את הסרדינים על צלחת. מפזרים מעל את תערובת הזיתים, את העשבים הנותרים ופלפל שחור. מקשטים בפלחי לימון

אופן ההכנה לסרדינים מקופסה

1. מערבבים סרדינים, בצל אדום, פטרוזיליה, כוסברה וקומץ מלח במעבד מזון עד שהם מתערבבים. מוסיפים שתי כפות מיץ לימון ושתי כפות שמן. מעבדים לתערובת חלקה
2. מורחים על פרוסות בגט קלויות. מפזרים מעל גרידת לימון, כוסברה ושמן זית

Related posts:

1. פטה סרדינים
2. פסטה עם סרדינים וצלפים
3. סביצ'ה ירוק

אחד החוקים הכי חשובים של הבלוג הזה הוא שלא שמים מתכון עם חומרי גלם שאי אפשר להשיג בארץ. זה ממש מבאס לראות תמונה מגרה מאד, ואז לגלות שהמתכון מכיל דג שגדל בנהרות סקנדיביה ואוכלים אותו עד שש שעות מרגע יציאתו מהנהר. אבל עכשיו! אינספור אפשרויות חדשות נפתחות בפנינו, וחלק לא מבוטל מהן כרוך בפירות אדומים/סגולים מתוקים/חמצמצים שמעולם לא הבנתי למה אנשים כל כך מתלהבים מהם, בזמן שברור שיש להם מרקם של חלוקי נחל קטנים וטעם של ריבה שהחמיצה. אבל כבר כשהייתי קטנה, והייתי נוסעת עם ההורים שלי לאירופה הקלאסית, הייתי רואה את אימא שלי נכנסת לאקסטזה מהדברים האלו, ולמדתי שזה דבר שאנשים אוהבים.
או במלים אחרות, נדב הכי ביקש שאשים את המתכון הזה. אז הנה. שלא תגיד שמזניחים אותך מרחוק.
המתכון והתמונה של "sweet pea chef".

נראה שכיף לילדים של האישה הזו

רכיבים לתבנית 25 סנטימטרים
לבסיס

• 1.25 כוסות קמח
• 100 גרם חמאה
• חצי כפית מלח
• חצי כפית סוכר
• 2-4 כפות מים קרים

למילוי

• 3 כוסות אוכמניות
• 1 כוס סוכר
• חצי כפית גרידת לימון
• קומץ מלח

לקרמבל

• 1.5 כוסות קמח
• חצי כוס סוכר חום בהיר
• חצי כוס סוכר חום כהה
• 150 גרם חמאה, חתוכה לקוביות

אופן ההכנה

1. מכינים את הבסיס. במעבד מזון מערבבים קמח, מלח וחמאה קרה. מעבדים בפולסים עד שמגיעים למרקם של חול. מוסיפים מים תוך עיבוד עד שהתערובת מתחילה להיות. מוציאים מהמעבד על משטח מקומח. מעבדים את הבצק לפיתה בעובי סנטימטר וחצי ומקררים לפחות שעה
2. מכינים את הקרמבל. מערבבים קמח ושני סוגי סוכר במעבד מזון. מוסיפים חמאה קרה ומעבדים עד שנוצרים פירורים. מקררים עד השימוש
3. מכינים את המילוי. בקערה גדולה מערבבים את כל חומרי המילוי. בעזרת גב כף מוחצים כעשרים אחוזים מהאוכמניות כך שהמיץ שלהן יפגוש את העמילן ויסמיך את המילוי
4. מרכיבים את הפאי. מחממים תנור ל-180 מעלות. משמנים ומקמחים את התבנית. על משטח מקומח מרדדים את הבצק לצורת התבנית ומניחים אותו בה. יוצרים חורים בבצק בעזרת מזלג ומצננים 20 דקות. מכסים בנייר אפייה וממלאים בשעועית יבשה. אופים עד שהקצוות יציבים, כ-10-15 דקות. ממלאים את הבסיס במילוי האוכמניות ומפזרים מעל את הקרמבל. מניחים על נייר אפייה בתנור ואופים עד שהמילוי מתחיל לבעבע, כשעה עד שעה ועשרים

Related posts:

1. קרמבל תפוחים
2. עוגת לימון קפואה
3. עוגת תפוחים לאוהבי הבצק