מתכונים שנראים טעימים

ביום חמישי הכנתי עוגת תפוחים ואגוזים מעולה, שהתיאור הנכון שלה יהיה שהיא צ'אנקית, שיש בה הרבה דברים גדולים שכיף ללעוס. אבל איזה מין תיאור זה צ'אנקית? כלומר, עברית אנגליזית וזה. אבל איך לעזאזל מתרגמים צ'אנקי? גושישי? מלא בגושים? חתיכית זה של מורים, אני יודעת. אבל התפשרתי על זה המתכון של "בישול כן", כולל כל המידות והמשקלים הפסיכיים. התמונה שלי, כולל פעמון לעוגה. ואל תוותרו על הקוקוס.

ולעניין אחר. יש איזה מיזם חדש ומגניב מאד לדעתי שקוראים לו מבשילים. הרעיון הוא של מטבח קהילתי, שבו אתה מגיע לבשל ביחד עם חברים שלך, משלם קצת כניסה, משלם קצת על מצרכים, ומכין ארוחה במטבח ציבורי למחצה. סטייל ארוחות בגסט האוסים בדרום אמריקה. יש מצרכים אורגניים. יש מתכונים מגניבים. נשמע לי כיף. שבוע הבא יש פיילוט במטבח מגניב ממש ברחוב שינקין, אם אתם בעניין.

רכיבים
לעוגה

• 1.5 כוסות (149 גרם) קמח רגיל
• 1.5 כוסות (149 גרם) קמח מלא
• 1 כפית סודה לשתייה
• 0.5 כפית מלח
• 1 כוס (236 מיליליטרים) שמן צמחי
• 3 ביצים
• 1 כוס (191 גרם) סוכר לבן
• 1 כוס (201 גרם) סוכר חום בהיר
• 2 כפיות תמצית וניל
• 2 כוסות (241 גרם) פקאנים או (232 גרם) אגוזי מלך, קלויים, וקצוצים גס
• 3 כוסות (375 גרם) תפוחים, קלופים, וחתוכים לקוביות
• 0.75 כוס (57 גרם) שבבי קוקוס

לזיגוג סוכר חום

• 0.5 כוס (101 גרם) סוכר חום בהיר
• 0.5 כוס (115 גרם) חמאה
• 0.25 כוס (60 מיליליטרים) שמנת
• 0.5 כפית תמצית וניל

אופן ההכנה

1. מחממים תנור ל-180 מעלות. משמנים ומקמחים תבנית מאורכת של 25 סנטימטרים או תבנית קוגלהוף (בתמונה)
2. מערבבים שני סוגי קמח, סודה לשתייה ומלח
3. בקערה אחרת טורפים שמן, ביצים, שני סוגי סוכר ותמצית וניל בעזרת מיקסר ידני במהירות בינונית. מוספים את תערובת הקמח  בבת אחד וטורפים רק עד שמעורבב. מקפלים פנימה אגוזים, תפוחים וקוקוס. זוהי תערובת סמיכה מאד
4. מעבירים את התערובת לתבנית. אופים שעה עשרים וחמש בערך (אצלי יצא קצת פחות. במתכון טוענים לשעה וחצי). צריך לבדוק בעזרת קיסם את לחות העוגה. הקיסם לא אמור לצאת יבש לגמרי, כי זו עוגה לחה
5. בדקות האחרונות לאפייה מכינים את זיגוג הסוכר. שמים את כל רכיבי הזיגוג בסיר קטן ומביאים לרתיחה. נותנים לתערובת לרתוח, תוך ערבוב מתמיד, שתי דקות, עד שהתערובת מגיעה למרקם של סירופ. מורידים מהאש
6. מוציאים את העוגה מהתנור ומצננים 10-15 דקות. הופכים אותה על הצלחת המתאימה ויוצקים את הזיגוג בעודו חם

תחפשי באינטרנט עוגיות קומפוסט, כאלו אני רוצה, אמר לי יושב הבית ביום חמישי. מה לחפש? עוגיות קומפוסט? כן, עוגיות קומפוסט. אז חיפשתי. מצאתי. עוגיות קומפוסט של מומופוקו, שבו התאהב יושב הבית עוד בניו-יורק.
במה מדובר? ובכן, בעוגיות שלתוכן זורקים כל מה שיש, ובמיוחד דברים מתוקים ומלוחים ביחד. נכון במתכונים יש תמיד מלחמה למי יש עוגיות שוקולד צ'יפס יותר גדולה ומי מעז להכניס לתוכה יותר דברים מלוחים? ובכן, מומופוקו ניצח את השיטה. מדובר בכלל בפרודיה על עוגיה, שבה מתערבבים להם בנחת חמש מאות שמונים רכיבים לכדי בלגן גושי. אבל זוהי הפרודיה הכי טעימה שנוצרה פה בבית הרבה זמן.
חברים העירו לי אתמול שלא מתאים לנו, אניני טעם ומעודנים שכמונו, לאהוב את העוגיה הזאת. כן, מעכשיו אתם אוהבים לנגב את הביסלי גריל  שלכם עם מילקי, הם צחקו בקול. ובכן, חברים יקרים, במקום לצחוק עלינו הייתם צריכים לבקש לטעום.
למומופוקו יש כל מיני רכיבים, שלא את כולם היה במכולת, ואת התפוצ'יפס הייתי בכיף מביאה, אבל שכחתי. אז החלפתי להנאתי. בקישור הזה תוכלו למצוא את המקור. כאן יש את הגרסה שלי. והתמונה של יושב הבית האינסטגרמי.

רכיבים

• 225 גרם חמאה, בטמפרטורת החדר
• 200 גרם סוכר לבן
• 150 גרם סוכר חום בהיר
• 1 ביצה
• חצי כפית תמצית וניל
• כפית אבקת אפייה
• חצי כפית מלח
• 100 גרם שוקולד צ'יפס
• 150 גרם ביסקוויטים, מפוררים
• 1 חבילה קטנה של בייגלה אוסם, מינוס נשנושים של האופה – שלמים
• 1 חבילה קליק קורנפלקס שוקולד – מפוררים
• 2 כפיות קפה

אופן ההכנה

1. מערבבים חמאה ושני סוגי סוכר בקערה עם מיקסר ידני על מהירות בינונית 2-3 דקות. מוסיפים את הביצה ואת תמצית הווניל וטורפים עוד 7-8 דקות
2. מורידים את המהירות לנמוכה ומוסיפים קמח, אבקת אפייה ומלח. מערבבים רק עד שנהיה בצק, ולא יותר מדקה. (המיקסר הידני שלי כבר לא עמד בזה. ערבבתי עם מרית)
3. מוסיפים שוקולד צ'יפס, ביסקוויטים, בייגלה, קורנפלקס וקפה ומערבבים. נזהרים שלא לשבור יותר מדי מהבייגלה (מקבלים טפיחה על השכם אם מצליחים לאפות עוגיה עם בייגלה שלם שעומד במרכזה)
4. מחלקים את התערובת לעוגיות, באמצעות כוס מדידה של שליש כוס, על תבנית מצופה בנייר אפייה. משטחים את העוגיות. עוטפים את התבנית בניילון ונצמד ומקררים לפחות שעה. כן, זה הכרחי
5. מחממים תנור ל-180 מעלות ואופים 18 דקות, עד שהעוגיות חומות בהירות מאד בקצוות אבל צהובות מאד במרכז. אם הן לא הגיעו למצב הזה, צריך עוד דקה
6. מצננים את העוגיות לחלוטין לפני שמעבירים אותן למיכל אטום לאוויר. במיכל אטום הן נשמרות חמישה ימים, במקפיא עד חודש

יום ראשון אחרי הצהריים בווינה. זוג מטיילים ישראלים תמימים יוצא את חדר המלון שלו בניסיון למצוא משהו לאכול. המסעדה האיטלקית שהמליצו לו עליה – סגורה. המסעדה שסימן בטיול אחר בשכונה – סגורה גם היא. הפיצריה שנראית קצת עלובה אבל חייבים לאכול- סגורה. הדבר היחיד שפתוח הוא קוקטייל לאונג' שבו מוכרים לזוג המסכן טוסט "שופטים" (במיוחד הבחורה מסכנה. הבחור הוא הרבה יותר קול בנוגע לרעב שלו. הבחורה היא למעשה, אם מורידים את ההתייפיפות ואת התנהגותה הנאותה בשאר הזמן, תינוקת מגודלת כשמדובר ברעב).
הטוסט מרגיע את השניים לעוד זמן מה. הם מסתובבים באיזה מוזיאון. לא משהו. מחפשים את אולם הקונצרטים בו הזמינו קונצרט. לא מוצאים. עברו כבר שלוש שעות מאז הטוסט, ושום דבר מתכניותיהם לא צלח בידם. הם גוררים את רגליהם בחזרה למלון, מתלבטים אם לתת לעיר עוד הזדמנות או פשוט לשתות בירה וללכת לישון. בדרך הם חולפים על פני מסעדת אוכל אסיאתי שקוראים לה רה מיאן. אולם גדול ולבן שבסופו מטבח פתוח. הם אף פעם לא היו טובים בהתנגדות למרק אסיאתי.

הטבח הזה יעיל כמו חמישה אנשים לפחות

הם נכנסים. הריח טוב. הטבח החביב (פה בתמונה) מגרר אטריות ישירות למים הרותחים. הם מזמינים מרק דמפלינג צמחוני (בשבילה), מרק טום קא גאי (בשבילו) וסום טאם (מתים על סלט פפאיה, שניהם). הם מחכים, מעט עייפים מהיום, מעט עייפים מהאוכל שהעיר הזאת מציעה להם, ביוקר ובלי הצדקה, ובעיקר מאוכזבים. חמש דקות לאחר מכן מגיעות שתי צלחות מרק קטנות. הבחורה לוגמת את המרק בזהירות. והופה! עשרים אחוז שיפור במצב רוח. יש שם ירקות כמעט חיים. יש שם תיבול. יש  שם טעמים. אין שם בשר. ואין שם טיגון בשמן עמוק. המרק הזה לא הגיע מהצ'יפסר! בחשש מה היא מגישה את הצ'ופ סטיקס שלה לסלט הפפאיה, מפחדת להתאכזב. וגם הוא בדיוק כמו שהוא צריך להיות: חריף, רענן, עם מתיקות עגבניית השרי ופריכות הבוטנים. היא מרימה את מבטה של הבחור שלה, וגם הוא, לוגם מהמרק שלו ומחייך. מחייך. שמח. אני חושב, הוא אומר לה, שאם היו מחליפים את כל האוכל האירופי באוכל אסייאתי, לא הייתי מתנגד. הבחורה הייתה מביעה את הסכמתה, לו רק לא הייתה עסוקה במחשבה שהיא רוצה לגור בתוך הדמפלינג שלה.

הזמנו גם קארי צהוב. אבל הוא היה סתם קארי צהוב. לא שירה.

זה הזמן של הפול הירוק בשוק. זול זול ונראה מזמין מאד. זה לא רק שזה טעים, גם ההתעסקות עם זה יכולה לרפא את הנפש! באחריות! (אבל רק אם באמת מכינים עם זה משהו, ולא כמו הארטישוקים שיושבים אצלנו במקרר, מחכים שמישהו ייזכר לזרוק אותם. כי בכל זאת, ארטישוק זה לא אוכל). על כל פנים, אתמול ממש הוצאתי, קילפתי, קילפתי שוב, והכנתי פסטה ממש טעימה וירקרקה. המתכון של "קבצנים בררנים". התמונה של יושב הבית.

רכיבים

• 0.5 קילו פסטה אורצ'ייטה (נו, או דומות לה)
• קילו פול (עם התרמילים)
• 0.25 כוס שמן זית
• 3 שיני שום גדולות
• 1 לימון
• 0.25 כפית שבבי צ'ילי
• 3 בצלים ירוקים גדולים, קצוצים
• 0.25 כוס שמיר, קצוץ
• 250 גרם פטה
• מלח ופלפל

אופן ההכנה

1. מקלפים את הפולים פעם ראשונה. שוברים את הקצה ומושכים את החוט לאורך התרמיל. מוציאים את הפולים, שעטופים במעטפת שעוותית בהירה
2. מקלפים את הפולים  פעם שנייה. שמים את הפולים בקערה עם מים רותחים. מחכים שתי דקות. אבל שתי דקות, לא חמש, כי אחרת הם מתבשלים מדי. מעבירים לקערה עם מי קרח, בלי לזרוק את המים בהם התבשלו הפולים. עכשיו צובטים את קצה הפול, ושולפים אותו מהמעטפת השעוותית. אם סבתא שלכם או של השכנה הייתה יכולה להתעסק עם זה ככה, גם אתם יכולים
3. מכינים את הפסטה. משתמשים במים מהפולים ובמים נוספים ומרתיחים סיר גדול עם מים מומלחים היטב. מכינים את הפסטה לפי הוראות היצרן עד לדרגת אל-דנטה. או הדרגה האהובה עליכם. מסננים ושומרים רבע כוס ממי הבישול
4. מכינים שמן ריחני. מחממים שמן זית ושום קצוץ דק מאד בסיר קטן על אש בינונית נמוכה. מבשלים בזהירות עד שהשום ריחני ומזהיב. מורידים מאש לפני שהוא משחים. מוסיפים שתי כפיות גרידת לימון ושבבי צ'ילי
5. מערבבים. מעבירים את הפסטה המסוננת לקערה עם השמן החמים, השומי והארומטי. סוחטים לימון שלם פנימה. מוסיפים את הפולים, בצל ירוק ושמיר. מפוררים פנימה את הפטה. מתבלים במלח ובפלפל לפי הטעם

הקיץ כבר כאן! הקיץ כבר כאן! אפשר להפסיק להתחבא מאחורי סוודרים בלילות, אפשר לאכול גלידה, אפשר להתעורר בבוקר כשהשיער שלך דבוק לצדעיים מזיעה, אפשר ללכת לים המלח כשערפילי הבוקר עוד מכסים חצי מביוב הבריאה הזה וריצודי כספית מופיעים בצד השני של פלא הבריאה הזה, אפשר לשכב על מיטה בחוף הים, ולהרגיש את השמש חורכת לך את הג'ינס שאתו באת, כי לא האמנת שכבר קיץ. הקיץ הגיע! ולכבוד הקיץ, עוגה קיצית. איך אני אוהבת קיץ. ויוגורט. ולאפות. המתכון והתמונה של "בישול כן"

קלאסיקה של בתי מלון

רכיבים לתבנית 20*30
לעוגה

• 3 ביצים, מופרדות
• 80 גרם סוכר
• 1 כפית תמצית וניל
• 100 גרם קמח
• 0.5 כפית אבקת אפייה
• 40 גרם  חמאה, מומסת

לקרם יוגורט

• 2 כוסות יוגורט
• מיץ וגרידה מלימון אחד
• 1 כפית תמצית וניל
• 0.75 (150 גרם) כוס סוכר
• 2 כוסות שמנת לקצפת
• 10 גרם אבקת ג'לטין

אופן ההכנה

1. מכינים את עוגת הספוג. מערבבים חלמונים (צהובים) עם סוכר ותמצית וניל, עד שהם חיוורים ותפוחים. מנפים קמח עם אבקת אפייה ומוסיפים לתערובת החלמונים. מוסיפים חמאה מומסת. טורפים חלבונים (לבנים) עד שנוצרות גבעות נוקשות. מוסיפים לתערובת. מוזגים את התערובת לתבנית מרובעת שמרופדת בנייר אפייה, ואופים ב-180 מעלות עד שהעוגה מזהיבה (בודקים עם היא אפויה בעזרת קיסם)
2. מכינים את המילוי. טורפים יוגורט עם תמצית וניל וסוכר. מוסיפים גרידת לימון ומיץ לימון. בקערה נפרדת מקציפים את השמנת. מערבבים אותה עם התערובת של היוגורט. ממיסים ג'לטין בהתאם להוראות על האריזה ומוסיפים לתערובת. מוזגים את התערובת על העוגה המצוננת ומעבירים למקרר ללילה
3. חותכים לריבועים ומגישים