בשל החום הנורא שפקד את העיר בסוף השבוע, העברנו את קניות השבת שלנו לסופר. יש הבדל גדול בין קניות שעושים בסופר לקניות בשוק – בכמויות, בצורה ובריח. אחד האיזורים הכי משונים שבהם ההבדל הזה מורגש, הוא איזור תפוחי האדמה בסופר. בעוד שבשוק הם תמיד נזרקים כלאחר יד בתוך סלסלו, בסופר מקבל המצרך הכל כך בסיסי [...]
יושב הבית לומד. כשיושב הבית לומד הוא עצבני. כל העת עוברות מעל לראשו בועיות קומיקס כאלו, רק שאצלו זה יותר לוח דיגיטלי שמוארות בו נוריות אדומות שיוצרות מילים, כמו בחנויות בבן יהודה, ככה שיהיה קל יותר לקרוא מרחוק. ממש אפשר לראות איך הוא חושב: הייתי יכול להיות במטבח ולהכין אוכל טעים במקום כל השטויות האלו. [...]
הימים אינם קלים. מצמצמים בארוחות, העיניים טרוטות מלימודים ועבודה, המחשבות נודדות כבר לכוסות הקאווה וצלוחיות הטאפאס שנאכל בספרד (כן, אנחנו נוסעים לסונאר!), תקופה כזאת. אפילו בכדורגל אין נחמה, אין כאן אוהדים שרופים, אולי חבר או שניים שיבואו לראות משחק. הם כנראה יקבלו את הספרינג רול השמנמנים האלה, עם איזה בקבוק של בירה צ'אנג.
נחמה ושיפור מצב [...]
אני מחבבת אנשים שמתמקדים בדברים. הם חוקרים, הם בודקים, הם מנסים, הם לומדים, הם לומדים עוד קצת, הם נהיים מומחים. אני מחבבת אותם בעיקר בגלל שאני הכי לא כזאת. אין לי סבלנות להיות יותר מדי רצינית, ותמיד נראה לי שמשלב מסויים קוצו של יוד הופכת להיות רק קוץ בישבן (אה, יצאה לי בדיחה של אבאים). [...]
ליושב הבית האהוב יש לאחרונה קטע חדש ודי דוחה, אם תשאלו אותי: סלטים רוסיים. זה הכל בגלל שהוא עובד עם איזו בחורה שמספרת לו מדי יום על נפלאות המיונז. ככה יוצא שבערך פעם בשבוע הוא מוציא מהמקרר מקלות סרטנים, שזה באמת מוצר שהיה צריך להיעלם עם רוסיה הסובייטית, ממלא אותו במיונז ובבצל ובאלוהים יודע מה [...]
