אחת התכונות המהממות ביותר של יושב הבית, שהוא כולו מהמם, זה היכולת שלו לדמיין ארוחות שלמות. הוא יכול לשבת בסלון, או על הטוסטוס בדרך הביתה, ולחלום: בא לי חציל עם טחינה, עם סלט עגבניות חריף, ושקשוקה. או: אני רוצה קציצות דג ברוטב עגבניות עם אורז וקצת כרוב כבוש ליד. כשהוא אומר את זה, הוא מתרכז [...]
יושבי הבית לא מראים כלום. פוקר פייס, עאלק. אבל בפנים הם נרגשים לגמרי. עוד שבוע הם בספרד, בפסטיבל מוזיקה שיושב הבית חולם עליו מאז שהיה עוד יותר ילד ממה שהוא עכשיו. הכרטיסים כבר נרכשו. הלינה כבר מוסדרת. אתרי האינטרנט עם המסעדות המומלצות והסברים על טאפאס כבר הודפסו וסודרו במעטפת נייר חומה. כעת רק הזמן צריך [...]
העוגיות האלו יש בהן משהו מחטאו של הדור כולו: לא יכולים לוותר על כלום. כולם רוצים להיות גם מצליחנים וגם שאנטי. גם לבקר בפסטיבלים נידחים של מוזיקה בעולם וגם להיות מנכ"לים. גם לעשות דוקטורט וגם ליהנות מספר ריגול טוב. אז ככה: אנחנו רוצים גם את הבריאות של שיבולת שועל, אבל לא יכולים לוותר על מתיקות [...]
כל השוק מלא בתותים בזול. במיוחד אחרי הצהריים. אז כולם צועקים. וקצת היום עצמו מרגיש במרקם של תות, רגע קיים וקרנצ'י ובמשנהו מתמוסס אל הלילה. ותיכף הריח של הריקבון המתוק והעופות השחוטים והדגים המסריחים ישטוף, אבל רגע לפני אפשר לקנות תותים בזול. אצלנו בבית לא נורא אוהבים תותים במצב הרגיל שלהם, ושבוע הודו וכל זה, [...]
נדמה לי שאפשר להכריז על שבוע הודו במבשלים בבית. איכשהו זה נראה כמו הדבר הנכון עכשיו, כשחם כבר, אבל לא עד כדי כך שהרעיון של תבשיל חם נראה מופרך. גם הצפייה מרחיבת הלב ביושב הבית אוכל אורז עם דאל ומתענג על כל רגע של נוסטלגיה להודו לא בדיוק מרחיק אותי בצעקות אימה מאבקת הקארי. המתכון [...]
