עוד יומיים אני נוסעת. אני כבר לא יכולה לעשות כלום. לא לקרוא. לא לכתוב. לא לגלוש באינטרנט. רק לראות טלוויזיה. ולשתות אלכוהול. אז בינתיים הוא אחראי על הכל. על הבלוג. על האוכל. על למזוג לי את האלכוהול. כזה חמוד. אולי להפתעה איטלקית שמנמנה יהיה לי כח היום בערב. המתכון והתמונה של bella limento (חיים יפים?)
רכיבים
6 [...]
ב-11 באוגוסט אני נוסעת לחודשיים. ככה. אני. לבדי. בלי יושב הבית. רציתי מאד לנסוע. אני מתה על ברלין. אבל המחשבה על לקום בבוקר בלעדיו במשך שישים ימים גורמת לי לרצות לרוץ למשרד הנסיעות ולבטל הכל. אני לא אעשה זאת, כי אני לא אישה היסטרית ותלותית (עאלק), ובמקום זאת אני אלך למקומות מנחמים ברשת. מצ'יזמו פרסם [...]
יושבי הבית עשו לעצמם חוק: לא מכינים קציצות בבית. העניין הוא כזה: אנשים שאוכלים בשר צריכים רק לזרוק לקערה בשר טחון, ביצים, תפוח אדמה, בצל ותבלינים, והופה, הקציצות שלהן מוכנות לטיגון. צמחוניים, לעומת זאת, צריכים להכין במו ידיהם גם את תחליף הבשר. זה אומר לקצוץ פטריות ולטגן אותן, או להשרות גרגירי חומוס טריליון שעות, או [...]
ביום שישי קבעו יושבי הבית ארוחת פירות ים. החברה נחמדה והנושא נחמד לאחדים, אבל לא ליושבת הבית, שחושבת שלחלק מפירות הים יש צורה של קונדום ולאחרים מרקם מזוויע. ולכן מיהרה יושבת הבית למצוא לעצמה מנה שתיהנה מאד לאכול באותה ארוחה, שלא דורשת הרבה חוץ ממה שיש לנו במזווה באופן קבוע, וגם, כמו שאומר המינימליסט הניו-יורקי, [...]
כרובית מטרידה אותי כבר כמה זמן. זה דבר יפה נורא, כרובית. ובכל פעם שאני עוברת בשוק, בא לי לקנות אחת. אבל אז, את מגיעה הביתה, ומגלה שאין הרבה מה לעשות עם כרובית. אפשר להוסיף אותה לירקות מוקפצים, אבל היא לא נורא מועילה שם. אפשר להקפיץ אותה בפני עצמה, ולשים לה דבש וסויה וצ'ילי או משהו [...]
