עוד יומיים אני נוסעת. אני כבר לא יכולה לעשות כלום. לא לקרוא. לא לכתוב. לא לגלוש באינטרנט. רק לראות טלוויזיה. ולשתות אלכוהול. אז בינתיים הוא אחראי על הכל. על הבלוג. על האוכל. על למזוג לי את האלכוהול. כזה חמוד. אולי להפתעה איטלקית שמנמנה יהיה לי כח היום בערב. המתכון והתמונה של bella limento (חיים יפים?)
רכיבים
6 [...]
ב-11 באוגוסט אני נוסעת לחודשיים. ככה. אני. לבדי. בלי יושב הבית. רציתי מאד לנסוע. אני מתה על ברלין. אבל המחשבה על לקום בבוקר בלעדיו במשך שישים ימים גורמת לי לרצות לרוץ למשרד הנסיעות ולבטל הכל. אני לא אעשה זאת, כי אני לא אישה היסטרית ותלותית (עאלק), ובמקום זאת אני אלך למקומות מנחמים ברשת. מצ'יזמו פרסם [...]
כל פעם שאבי מכין ארוחת ערב, הפיצות שלו נהיות טעימות יותר. הפעם זה היה ממש ממש ממש טעים, אז ביקשנו ממנו להתארח.
ביום חמישי בערב, הזוג מהבלוג באו לערב פיצה אצלנו בגבעתיים. אחרי שאכלו, שתו, נהנו והלכו להשתכר כל הסופשבוע, הם הציעו שאני אמתכן להם בבלוג את הפיצה. אז לא צילמנו בזמן ולכן התמונה היחידה שיש [...]
יושבי הבית קפצו לביקור קצר בפראג, שהיה חינני במיוחד. נדב יספר עליו ודאי בפרוטרוט, ואני רק יכולה להגיד שאנשים שהם די צמחוניים ומשתדלים לאכול אוכל לא רווי שומן לא נורא מסתדרים בעיר שבה אם אין גבינה מבעבעת ואיזה ברווז צלוי, ארוחת הערב לא נחשבת שלמה. מה שכן, מצאנו איזו מסעדה איטלקית חצי טובה, ובה אכלנו [...]
יושבת הבית עוסקת לאחרונה בספרי בלש. וליתר דיוק, בפילם נואר. היא מתחילה מהתחלה, כמו שהיא אוהבת לפעמים, בדשיאל האמט (או דשייל המט, תלוי מי מאיית), שהיה הראשון (יש האומרים לפני ריימונד צ'נדלר ויש האומרים עם ריימונד צ'נדלר) לכתוב ספרי בלש שכללו בלשים קשוחים, נשים ערמומיות, הרבה וויסקי, אוכל טוב, בגדים יפים ומזימות. לספרי הבלש האלו [...]
