מחר. מחר בשמונה וחצי בבוקר בערך יתאחדו יושבת הבית ויושב הבית בטקס מרגש ורב רושם בשדה התעופה שונפלד בברלין. יהיו להם יומיים ביחד לפני שיושב הבית יחזור לישראל ויושבת הבית, עיקשת ואידיוטית, תישאר בברלין, לחקור את צפונותיה. בכל אופן, הוא בא. והכי מתבקש עוגת אוכמניות. והכי אין סיכוי שאני מכינה לו כזו. כי התנור פה [...]
הבית של יושבי הבית עובר שינויים. דג נוסף למשפחה. הוא אדום וקטן וחמוד וקוראים לו איליה. יושבת הבית מודדת על עצמה את תלבושת הסופרת. ומורידה. ושוב מודדת. ושוב מורידה. ככה ששעות רבות ביום היא יושבת במקום וראשה בעננים גבוהים גבוהים. יושב הבית לומד לומד לומד ובסתר מודד על עצמו את תלבושת בוגר אוניברסיטה. ומוריד. ושוב [...]
יושבי הבית אמנם צמחוניים, אבל גם הם יודעים להעריך קדירה שהתבשלה לאורך זמן, וממלאת את הבית בניחוחות שעועית, במיוחד אם היא מתוייגת תחת "בישול צרפתי" וקוראים לה קסולה, ולא נגיד טשולנט או חמין. סתם, יושבת הבית לא נורא אוהבת קדרות. תמיד נראה לה אוכל שנולד בזמנים אחרים, כשכל מה שבני אדם רצו היה לנצל את [...]
סוף שבוע לא רגוע עבר על יושבי הבית. אי נחת קיבתית מלווה בכמה חריקות והרהורים על החיים. כדי להעביר את כל זה, יושבי הבית שתו המון המון אלכוהול. טוב לקיבה שלהם זה לא עשה, תנו לי לומר לכם. אז היום צריך משהו של בית, משהו מרגיע, קצת בריא, קצת מנחם, כמו להתפיח כריות. המתכון והתמונה [...]
סןף השבוע האחרון היה כולו בסימן אוכל.
זה התחיל ביום החופש שלקחנו ביום חמישי. כתושבי כרם התימנים, יש לנו את הפריווילגיה להתעורר וישר לרוץ לנגב איזו קערת חומוס אצל הסורי. ממגוון החומוסיות בכרם, זו החומוסיה הכי פחות תיירותית, הכי פחות מתחנפת והכי פחות מקושקשת. למעשה, לא תמיד אהבנו לאכול כאן. ג'נטלמניים מזרחיים אמיתיים, והסורים ידועים ככאלה, [...]
