יושב הבית לומד. כשיושב הבית לומד הוא עצבני. כל העת עוברות מעל לראשו בועיות קומיקס כאלו, רק שאצלו זה יותר לוח דיגיטלי שמוארות בו נוריות אדומות שיוצרות מילים, כמו בחנויות בבן יהודה, ככה שיהיה קל יותר לקרוא מרחוק. ממש אפשר לראות איך הוא חושב: הייתי יכול להיות במטבח ולהכין אוכל טעים במקום כל השטויות האלו. [...]
ברבע לשש כבר יצאתי היום את הבית, לכיוון הים. הים, בניגוד למה שמקובל לחשוב, לא באמת נעשה יותר נחמד ככל שאתה משכים קום יותר. בערך בשש מגיעה הגאות ומכסה חלק מהזבל, בערך בשש ורבע מגיעים האנשים של הזבל ואוספים את השאר. אם אתה מגיע לפני כל אלו, אתה אמנם מקבל צל"ש על היותך פקיד ראוי [...]
אתמול אכלנו ארוחת ערב ירוקה, כמו שאנחנו אוהבים לפעמים, עם קיש ברוקולי (לא ההוא מאתמול. אחד מומצא) וזוקיני צרובים מוחמצים קלות (של אורנה ואלה), ונזכרתי שוב כמו זה עדיף לאכול אוכל אמיתי, עם הרגשה של אוכל. כלומר, גם במבה ודוריטוס וחצי מנה פלאפל זה בסדר, אבל לא תמיד. אז מצאתי לנו עוד מתכון שימשיך את [...]
יושב הבית הביא ביום שישי כרוב יפהפה מהשוק. אני חושבת שאני אגיד את זה שוב: יושב הבית הביא כרוב יפהפה מהשוק. המשפט הזה מסמן את זה שנהייתי אישה של ירקות. כי אישה של לא-ירקות, היא לא חושבת על כרוב כיפהפה. סביר להניח שהיא לא חושבת על כרוב בכלל. ואם כן, היא חושבת: טעים, לא טעים. [...]
כבר כמה ימים אני מסתובבת עם חשק לאורז עם ירקות צלויים. אבל לא סתם צלויים עם שמן זית ומלח, אלא קצת יותר מתוחכמים. לא התחשק לי על הממ"י, אז טרחתי וחיפשתי מתכון אחר. ומצאתי את המתכון הזה, וחרגתי מהרגלי ואפילו ניסיתי אותו לפני שהעברתי אותו לפה. והוא יצא ממש טעים, וכולל חדוות תבלינים וחדוות ירקות [...]
