אחד הדברים החביבים ביותר שהספרדים הביאו לעולם זה הלחם עם עגבניות. לחם הוא בעיה. אם מכינים אותו, הוא מתייבש תוך חצי שעה. אם קונים אותו, הוא מתייבש תוך יומיים. אם מקפיאים אותו, נהיית לו ארומת פריזר ואפשר לאכול אותו רק כטוסט. עגבניות, לעומת זאת, הן תמיד שמחות. אופטימיות. נזלוליות. אין שילוב טוב מזה. אבל לא [...]
כל השוק מלא בתותים בזול. במיוחד אחרי הצהריים. אז כולם צועקים. וקצת היום עצמו מרגיש במרקם של תות, רגע קיים וקרנצ'י ובמשנהו מתמוסס אל הלילה. ותיכף הריח של הריקבון המתוק והעופות השחוטים והדגים המסריחים ישטוף, אבל רגע לפני אפשר לקנות תותים בזול. אצלנו בבית לא נורא אוהבים תותים במצב הרגיל שלהם, ושבוע הודו וכל זה, [...]
נדמה לי שאפשר להכריז על שבוע הודו במבשלים בבית. איכשהו זה נראה כמו הדבר הנכון עכשיו, כשחם כבר, אבל לא עד כדי כך שהרעיון של תבשיל חם נראה מופרך. גם הצפייה מרחיבת הלב ביושב הבית אוכל אורז עם דאל ומתענג על כל רגע של נוסטלגיה להודו לא בדיוק מרחיק אותי בצעקות אימה מאבקת הקארי. המתכון [...]
עוד מעט ראש השנה, ויושבי הבית מתפזרים איש איש לבתיו. מה שאומר שאני נשארת בבית, אורזת, כותבת, קוראת עיתונים, קוראת ספרים, שותה קפה, אולי קצת קולה, מעשנת סיגריות ובאופן כללי נהנית מהחיים, תוך שאני מקריבה שעתיים מחיי בשביל לנסוע למשפחה. והוא נוסע לכפר ליומיים, ואוכל ואוכל ואוכל ואוכל אוכל טעים. ואני בטח ארצה איזה קינוח [...]
עבור קוראיו הוותיקים של הבלוג אני שמחה לבשר שהאיש המהמם קרא את הפוסט שיועד אליו, והכין את הפסטה עם הכרישה והלימון. היה ממש טעים, עם איזון מעולה בין טעם לבין כבדות. אבל היום מדובר במתכון אחר לגמרי. קודם כל, האישה שמדגימה אותו היא הודית, והיא מדברת כמו הודית, ובשביל מי שלא היה בהודו אבל שמע [...]
